פסק-דין בתיק ב"ל 12256-03-12

1.         זהו ערעור של מבוטח על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 30.1.12 שניתנה במסגרת ענף ביטוח נפגעי עבודה, לפי סעיף 122 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995.  בהחלטתה קבעה הועדה כי שיעור נכותו של המערער עומד על 34%. בקבעה נכות זו הביאה הוועדה בחשבון נכות של 50%  בהתאם לסעיף 9(2)(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956 (להלן - התוספת) וניכתה 25% בשל מצב קודם לפי סעיף 9(1)(ג)(2) לתוספת.  לאחר מכן הופעלה תקנה 15 בשליש (להלן  - ההחלטה) .

2.         יש להטעים כי ההחלטה ניתנה לאחר שעניינו של המערער הושב לוועדה בעקבות פסק דין שניתן ביום 6.9.11 (ב"ל (אזורי חי') 15895-08-11 (להלן - פסק הדין).  

3.         המערער טוען כי הוועדה לא פעלה בהתאם להוראות פסק הדין שכן כלל לא התייחסה לשאלת מידת מסוגלותו של המערער לעבודה, עובר לפגיעה בעבודה. המערער עותר כי עניינו יושב לוועדה רפואית לעררים בהרכב שונה, על מנת שזו תדון אך ורק בשאלת ניכוי מצב קודם, תוך שיעמדו בפניה כנתונים - אותם אין היא מוסמכת לשנות -  הן הנכות הרפואית בשיעור 50% שקבעה הוועדה והן המידה בה הופעלה תקנה 15. המשיב טוען כי ככל שהעניין ישוב לוועדה בהרכב שונה, אין מקום להגביל את שיקול דעתה.

4.         לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, באתי לכדי מסקנה כי יש לקבל את הערעור ולהורות על ביטול ההחלטה.  עיון בהחלטה מעלה כי הוועדה אכן לא פעלה בהתאם להוראות פסק הדין.  בעוד שבפסק הדין נדרשה הוועדה - במסגרת הדיון בניכוי מצב קודם - להתייחס לשאלת מסוגלותו של התובע לעבודה עובר לפגיעה בעבודה, הרי בהחלטה לא התייחסה לכך הוועדה כלל.  תחת זאת דנה בניכוי המצב הקודם, תוך שהיא מתייחסת לכך כי היה מקום לניכוי בשיעור של 25% ולא 10% היות ומדובר באוטם גדול, ומשום שמדובר בחסימה של עורק ימני דומיננטי ולא עורק מרגינלי.  בכך נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

5.         מכיוון שהפגם המשפטי נפל לאחר שעניינו של המערער הושב לוועדה בעקבות פסק דין - ויש לציין כי ההשבה בעקבות פסק הדין לא היתה הראשונה לוועדה אלא קדמו לכך השבות נוספות בעקבות פסקי דין - יש להורות על ביטול ההחלטה באופן שעניינו של המערער יושב לוועדה רפואית לעררים בהרכב שונה כדי שזו תדון בערר מראשיתו.

6.         יש לדחות את טענת המערער כי הוועדה לעררים בהרכבה החדש תהיה מוסמכת לדון אך ורק בשאלת ניכוי מצב קודם.  קבלת טענת המערער משמעה הגבלת שיקול דעתה הרפואי של הוועדה הרפואית.  זאת אין לקבל.  הוועדה בהרכבה החדש אמורה לדון בנכויות הרפואיות של התובע.  בקביעת נכויות אלו עשויה היא להידרש לעריכת חשבון עובר ושב.  אין מקום להגבילה בעריכת חשבון זה באופן שתוצב בפניה - כנתון קשיח שאין היא רשאית לסטות ממנו - נכות רפואית כלשהי שקבעה הועדה דנן אשר החלטתה בוטלה.  אין כל הכרח כי הועדה הרפואית בהרכבה החדש תגיע למסקנות דומות לאלה שהגיעה הועדה כאן. 

7.         אשר על כן, הערעור מתקבל באופן שעניינו של המערער יושב לועדה רפואית לעררים בהרכב חדש על מנת שתדון בערר מראשיתו.  המערער יזומן להופיע בפני הועדה באמצעות באי כוחו.  בפני הועדה לא יעמדו פרוטוקולים של ועדות רפואיות לעררים שדנו בערר זה או פסקי דין שניתנו בנוגע לועדות רפואיות לעררים אלה. 

8.         המשיב ישא בהוצאות המערער בגין הליך זה בסך של 3,000 ש"ח אשר ישולמו לידי המערער תוך 30 ימים מעת שיומצא פסק דין זה למשיב.  לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מהיום, זכות לבקש מבית הדין הארצי בירושלים רשות לערער על פסק הדין.   

ניתן היום, כ"ה אייר תשע"ג, (05 מאי 2013 ) ,  בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: